מוזיאון בר -דוד 

אי שם - תערוכה פעילה אגף הנוער

​

הדייג ודג הזהב 

עבודת אומנות קהילתית ופמנסטית 

​

​

האגדה שאנחנו מכירים מתורגמת לעברית על בסיס הגרסה הרוסית של פושקין. תרגום זה, עליו גדלנו' הוא גרסה מוסרנית ומיזוגנית משהו. הדייג שהחזיר את הדג לים, לא ביקש דבר. אבל  אישתו, שחיה איתו בתוך שוקת מים (!), רוצה בקתה וארמון, ואחר כך, רק רוצה ורוצה ורוצה ובסוף רוצה לשלוט בעולם.  היא כמובן נענשת על חמדנותה, תשוקותיה ושאיפותיה והכל נלקח ממנה. אופס  - חזרה לשוקת המים.

בהשראתה של וורג'יניה וולף שלכל אישה מגיע חדר משלה, אני רוצה להעניק לכל אישה דג משאלות משלה:

ביצירה שהצבתי בתערוכה,  הזמנתי דרך רשתות חברתיות נשים, ילדות, ונערות, לשלוח לי דגי זהב מעשה ידיהן, ואת רצונותיהן בקבצי אודיו קצרצרים: "אני רוצה….(פרקט בסלון / חבר / להיות רופאה / יהלומים וכו')"

כל משאלה הוקלטה על צ'יפ דיגיטלי והוטמנה בתוך "דג הזהב" עשוי בעבודת יד נשית.

​